תגליות - הרצאות בית אריאלה תשעה
   



נפתחה ההרשמה לסדנאת הצילום עם הצלם והמדריך ברוך גיאן. שנה חדשה, מקומות חדשים וחשיפות חדשות  
 
"תגליות מן העבר" - נפתחה ההרשמה לסדרת ההרצאות המרתקת, מבית תגליות, לשנת תשע"ח (2017-2018).  
 
"תגליות עולמי" - לגלות את העולם לעומקו. האי כרתים, בהדרכת פרופ' אסף יסעור-לנדאו, ארכיאולוג המתמחה בתרבויות הים האגאי ובקשרים ביניהן לבין הלבנט. 2-7, אוקטובר - 2017  
 
שביל ישראל בנגיעה ארכיאולוגית - נפתחה ההרשמה למסע הכי מרתק בארץ. שנה-א', שנה-ב', שנה-ג'. הצטרפו גם אתם לחוויה  
 
 

"תגליות מן העבר" - סדרת הרצאות תשע"ה

להורדת התוכנית בקובץ PDF לחץ כאן 

סמסטר א' תשע"ה
     (22.10.14 – 21.01.15, ימי רביעי, ב 20:30-19:00 בבית אריאלה, בת"א)
 
א.    מבט לנגב יהודה בתקופת המקרא
המחקר הארכיאולוגי לא קופא על שמריו. בסדרה זו נציג שורה של מחקרים המציגים מבט שונה על נגב יהודה בתקופת הברזל. החוקרים יציגו לנו גישות חדשות המתבססות על מחקר רב-תחומי תוך שימוש במדעים מדויקים, במדעי הטבע ובתיאוריות חברתיות.

22.10.14 "הנגב דרך עדשת המיקרוסקופ"  - פרופ' ישראל פינקלשטיין - המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
פרופ' ישראל פינקלשטיין הינו מבכירי הארכיאולוגים המקראיים בעולם. בשנים האחרונות הוא פרסם שורה של מחקרים אשר העלו סימני שאלה מהותיים באשר למוסכמות שהתקבעו במחקר בדורות האחרונים אודות ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בהרצאה זו יציג פרופ' פינקלשטיין מסקנות מתוך שורה רחבה של מחקרים על פיהם הוא מציע שחזור חדש ומורכב לתולדות דרומה של ארץ-ישראל בין השנים 1,050 – 750 לפסה"נ. את מלאכת השחזור מבצע פינקלשטיין על בסיס ממצאים מחפירות בדרום הארץ ובעבר הירדן ולצדם הוא מציג ממצאי מחקרים מתחומים מגוונים, בהם: הפלינולוגיה, המטלורגיה, הפטרוגרפיה של כלי החרס וחקר השקיעים האורגניים בכלי החרס. רבים מהמחקרים האלה מתבצעים בשנים האחרונות במסגרת קבוצת המחקר ישראל הקדום בראשה עומד פרופ' פינקלשטיין.
 
29.10.14 "מכרות המלך (שלמה?) בתמנע"- ד"ר ארז בן יוסף - מנהל משלחת החפירות בתמנע מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב
משלחת החפירות המחודשות של אוניברסיטת תל אביב בבקעת תמנע עובדת מזה שלוש שנים באתרי הכרייה והתכת הנחושת הקדומים. תוצאות בדיקות תיארוך מתקדמות הביאו למהפכה בהבנת הכרונולוגיה של הפעילות במכרות – הן מראות כי בניגוד לתפיסה המקובלת, כי המכרות פעלו בעיקר בימי שלטון מצרים, שיא הפעילות התרחש במאה ה-10 לפנה"ס, במקביל לימי הממלכה המאוחדת בירושלים. אולם עדיין שאלות רבות נותרו פתוחות – מי הפעיל את המכרות, מה היה השוק למטילי הנחושת הנחשקים, כיצד הפיקו את הנחושת, וכיצד ארגנו אלפי אנשים לניצול יעיל של משאב טבע נדיר. בנוסף, עומדת בעינה שאלת הקשר לירושלים הרחוקה ולנגב יהודה הקרוב יותר. ממצאי עונות החפירה האחרונות עוזרים לענות במקצת על שאלות מרתקות אלו.
 
05.11.14 "תל המצודות בערד"  - פרופ' זאב הרצוג -  מנהל חפירות ערד מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב                                    
בהרצאה נדון בתרומתו של תל ערד לשחזור צמיחתה של ממלכת יהודה, לחקר הפולחן ומפעלי הספקת המים. בתל המצודות בערד נחשף יישוב מותחם מראשית תקופת הברזל ב' (מחצית שניה של המאה ה-10 לפנה"ס) המהווה שלב קדום בהתגבשות התיישבות הקבע באזור. במאה ה-9 לפנה"ס הוקמה בתל המצודה הראשונה שמייצג את ראשיתה של ממלכת יהודה. במאה ה 8 לפנה"ס הוקמה בערד מצודה חדשה ובתוכה שולבו מקדש ממלכתי ומפעל מים משוכלל. המקדש מלמד על מנהגי הפולחן והוא היחיד במינו שנחשף עד כה בתקופת הברזל ב'. שלב זה מסמל את צמיחתה של ממלכת יהודה. המקדש בוטל בשלהי המאה ה 8, ככל הנראה במהלך הרפורמה הפולחנית של חזקיהו מלך יהודה. לאחר הרס המצודה במסע סנחריב היא נבנתה מחדש ושמשה תחנת דרכים מבוצרת, ונתגלו בה כמאה אוסטרקונים שמאירים את תפקידיה הצבאיים והמסחריים של ערד, אותם מילאה עד חורבנה בסוף ימי הבית הראשון.    
                                                                    
12.11.14 תל באר-שבע כמפתח להבנת החברה ותפיסת העולם הישראלית-יהודאית  - פרופ' אבי פאוסט -  המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן                                                                                            
ההרצאה תבחן את הממצאים בתל באר-שבע (כנראה לא באר-שבע המקראית), החל מבתי המגורים, דרך המבנים הציבוריים ועד לתכנון העירוני, ובאמצעותם תנסה לבחון שאלות הקשורות למבנה החברה ואף לתפיסות אידיאולוגיות וקוסמולוגיות בממלכות יהודה וישראל. במהלך ההרצאה נבחן מה ניתן ללמוד מהממצאים באתר על שאלות הקשורות בחברה, כגון מבנה המשפחה, ארגון עירוני ו\או קהילתי, ואף ריבוד חברתי ועניינים של צדק חברתי ("משפט וצדקה"), כמו גם על עניינים שברוח, דוגמת תפיסת הקוסמולוגיה הישראלית, וכיצד היא השפיעה על בניית מבנים ועל התכנון העירוני.
 
 
ב.    חדשות בעתיקות – האתרים הקלאסיים
סדרת הרצאות בה יחשפו החוקרים תובנות חדשות וממצאים חדשים אודות אחדים מהאתרים הארכיאולוגיים מן התקופה הקלאסית ברחבי הארץ.  

19.11.14 היפוס (סוסיתא) - חשיפתה של עיר הדקפוליס הרומית ממזרח לכינרת - ד"ר מיכאל אייזנברג – מנהל משלחת החפירות בסוסיתא מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה
אנטיוכיה היפוס (סוסיתא) הוקמה כפוליס בתקופה ההלניסטית בידי השליטים הסלבקים על רמתו של הר נישא ממזרח לכינרת, ממול לטבריה היהודית. בשיא פריחתה בתקופה הרומית נודעה העיר כאחת מערי הדקפוליס וכעיר הראשה ברמת הגולן. בתקופה זו נקבע תכנונה העירוני, על רשת רחובותיה, הכיכר העירונית, המקדשים, בתי המרחץ, ביצוריה ושעריה של העיר. בתקופה הביזנטית הפכה למושבו של בישופ והוקמו בה לפחות שמונה כנסיות. רעש האדמה של שנת 749 החריב את העיר מבלי שנושבה עוד, גורם שהיטיב עם עתיקותיה עת שקעו עם חורבנה של העיר.
החל משנת 2000 נערכות בסוסיתא חפירות ארכיאולוגיות מטעם המכון לארכיאולוגיה ע”ש זינמן באוניברסיטת חיפה. ביולי 2014 נערכה עונת החפירות ה- 15 במספר. עיקר המחקר הארכיאולוגי התמקד בביצורי העיר הייחודיים, הכיכר העירונית והמקדש בתחומו, המתחם ההלניסטי, הבזיליקה הרומית, בית המרחץ הציבורי, האודיאון, רובע המגורים, כנסיות ביזנטיות ובתי הקברות. בעונות החפירה האחרונות למדנו על אודות שקיעתה של העיר בתקופה האומאית, עת הפכה לעיירה תעשייתית.
 
26.11.14 שינויים אתניים בשפלת יהודה - חורבת בית לויה כמקרה מבחן. - ד"ר אורן גוטפלד – מנהל חפירת בית לויה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית  
בחפירות הארכיאולוגיות הנערכות בחורבת בית לויה שבשפלת יהודה על ידי ד"ר אורן גוטפלד מהאוניברסיטה העברית, נמצאו עדויות לקבוצות אתניות שונות שהתיישבו באתר בתקופות השונות. באתר, שיתכן וכבר נזכר ברשימת ערי יהודה בספר יהושע (יהושע ט"ו, מ"ד), נחשפו שרידים חשובים מתקופת הברזל ובהם הכתובת הקדומה ביותר המזכירה את שם העיר ירושלים והשם המפורש של אלוהים. לאחר חורבן הבית הראשון התיישבו באתר אדומים תחת חסותה של מרשה, עיר הבירה ההלניסטית של אדומיאה. לאחר כיבוש אדומיאה על ידי יוחנן הורקנוס החשמונאי בשנת 112 לפנה"ס, שינה האתר את פניו הפגאניים ונמצאו עדויות ליישוב יהודי דוגמת מנורות שבעת קנים ומקוואות. האתר נעזב במרד הגדול ונושב שוב על ידי קבוצה אתנית חדשה רק בתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצבו קפלות תפילה והתבודדות תת קרקעיות ובהמשך נבנתה כנסייה מרשימה המרוצפת בפסיפס צבעוני מרהיב. הכיבוש המוסלמי חותם (כמעט) את הרצף ההתיישבותי באתר בבניית מסגד בן המאה ה-9 לספירה. ההרצאה תעסוק בתרבות החומרית ובשינויים האתניים בשפלת יהודה בכלל ובחורבת בית לויה כמקרה מבחן בפרט, לאור התרבות החומרית שהתגלתה בחפירות.

03.12.14 סקיתופוליס - עובדי אלילים, יהודים, נוצרים ושומרונים בתקופה הרומית-ביזאנטית - פרופ' בעז זיסו – המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן                  
ההרצאה תעסוק בתרבותם החומרית של קבוצות שונות שאכלסו את העיר ניסה-סקיתופוליס-בית שאן בתקופה הרומית-ביזאנטית. בהרצאה נסקור את המרקם העירוני, תוך בחינה מדוקדקת של שרידים אדריכליים (מונומנטים ומבני ציבור, דת ופולחן), שרידי תרבות ואמנות (בעיקר פסיפסים ופסלים) וכן כתובות וממצאים קטנים. לאור הממצא הארכיאולוגי שנחשף בחפירות בית שאן נכיר את אחת הערים הגדולות, המפוארות והחשובות של ארץ-ישראל הרומית-ביזאנטית.
 
                                 
10.12.14 המרקם העירוני של ירושלים בשלהי ימי הבית השני - ד"ר אבי סלומון – מנהל חפירת מנהרות הכותל
בהרצאה נציג את התפתחות המרקם העירוני של ירושלים למרגלות הכותל המערבי וננסה להציע  שחזור כיצד נראה האזור וכיצד התפתח בשלהי ימי הבית השני על בסיס הנתונים והמידע שעלה מהחפירות הארכיאולוגיות החדשות  שנערכו במתחם מנהרות הכותל והכותל המערבי בשנים האחרונות.  
                                                                                                                                                            
ג.     קברי מלכים בזמן העתיק
מקצוע הארכיאולוגיה נתפס אצל רבים כחיפוש נועז אחר אוצרות יקרים ומופלאים. האמת היא שרק יחידי סגולה זכו לריגושים במהלך עבודתם המדעית כדוגמת אלה הנחזים בסרטי אינדיאנה ג'ונס. בסדרה זו ננסה לגעת בעולמות הקבורה העשירים של מלכי העת העתיקה במצרים, במסופוטמיה וביוון.

31.12.14 "מת לחיות – קברו של המלך במצרים העתיקה"- הגב' אורי מאירי – אגיפטולוגית ואוצרת במוזיאון ארצות המקרא
בתפיסה המצרית נחשב המלך לאלוהי, אולם איכות זו לא העניקה לו חסינות מפני מוות בלתי נמנע בעולם הזה. על מנת לנצח את המוות שאף המלך המצרי לבנות את קברו באופן שיעניק לו את מירב הסיכויים להיוולד מחדש בעולם הבא, אל שלטון של נצח וחיי עַד. לאורך אלפי שנות היסטוריה מצרית התפתחו והשתנו מבנהו ועיטוריו של הקבר המלכותי ונוספו רבדים ומשמעויות לתכנים הדתיים שבאו בו לידי ביטוי. החל מהקברים העתיקים של מלכי השושלת הראשונה דרך הפירמידות האדירות של גיזה ועד לקברים החצובים בסלע של תקופת הממלכה החדשה, נתוודע לאמצעים אותם נקט המלך המצרי כדי להבטיח את תחייתו מחדש. אדריכלות בעלת משמעויות סמליות, ציוד קבורה מפואר וכוח הקסם של הלחשים והתמונות המופיעים על קירות הקברים יחשפו בפנינו את גורל המלך המת ואת המכניזם המסתורי של מעבר מחיים ארעיים על פני הארץ לחיי נצח בעולם המתים.
                                                                                                                        
07.01.15 "הפרעה המוזהב - קברו של תותענחאמון"- ד"ר אסף יסעור לנדאו -  ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. 
לאחר שנים של חיפושים, ניצב הארכיאולוג הווארד קרטר ב- 4.11.1922 בפני המדרגות שהובילו לקברו של תות-ענח-אמון. עוד שלוש שנים יחלפו בטרם פתח את הארון הפנימי והביט במסכת הזהב של המלך הצעיר. בהרצאה זאת נתוודע למשפחתו של תות-ענח-אמון, להיסטוריה הדרמטית של חייו ולראשית מלכותו, ולתקופת המעבר במצרים לאחר המהפכה הדתית של אחנאתון. כמו כן נביט מקרוב בחפצים המופלאים שנמצאו בקבר, ונבדוק את ההשערה כי רבים מהם היו שייכים לקבורות פרעוניות אחרות. לבסוף נבחן מקרוב מספר תיאוריות לגבי נסיבות מותו של הפרעה, מרצח פוליטי ועד תאונת מרכבה.  

14.01.15 "מוות במסופוטמיה - קברי המלכים באור כשדים"- ד"ר אסף יסעור לנדאו - ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. 
בין 1922 ל-1934 ניהל סיר לאונרד וולי חפירות נרחבות באור שבדרום מסופוטמיה, בהן נמצאו יותר מ-1500 קברים, ובהם 16 קברים שהוגדרו כמלכותיים, השייכים לשליטי העיר באלף השלישי לפנה"ס. השלם בקברים אלו, זה של המלכה פו-אבי, הכיל לא רק את שרידיה, המלווים בתכשיטי זהב ולפיס לזולי, אלא גם גופות של עשרות משרתים אשר ליוו את המלכה לקברה. חיילים עם קסדות נחושת, נהגי עגלות שוורים על עגלותיהם, נגני נבל עם נבלים מעוטרים בזהב ובאבנים חצי יקרות, ומשרתות לבושות פאר, נמצאו כולם בבורות שנקראו על ידי וולי "מהמורת המוות הגדולה". בהרצאה זאת אנו נעמוד על מקור העושר של מלכי אור, ועל מקור המנהג של קבורת המשרתים כמשתקף בקברים אלו.

21.01.15 "קבורה ומותרות בקברי מלכים במקדוניה " - פרופ' משה פישר -  המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב                                            
בצפונה של יוון התפתחה הממלכה המוקדונית. הייתה זו החצר האחורית של יוון הדמוקרטית, והיה בינן סיפור ארוך של שנאה ואהבה שהגיע לשיאו בסוף המאה הרביעית לפנה"ס עם כיבושה של יוון על-ידי אלכסנדר מוקדון. מיקומה של מקדוניה על פרשת דרכים העניק לה עושר רב. ביטויו של העושר הזה מגיע לשיא בהקמתם של קברי מלכיה בשלהי המאה הרביעית ובראשית המאה השלישית לפנה"ס. כשביוון גופה הקבורה נעשתה עדיין על-פי החוקים השוויוניים של ליקורגוס, במקדוניה רואים את שבירת כל המוסכמות בשימוש בדברי מותרות. מבני קבורה דמוי ארמונות, עם מיטב העיטור האדריכלי היווני, שכללו קישוט של קירות ביצירותיהם של מיטב הציירים היוונים של התקופה. וכל זה בשילובם של פרטי ומנחות קבורה מזהב, שנהב ושאר חומרים יקרי ערך. נלווה את בנייתם של מערכות הקבורה בנקרופוליס המלכותית של אגאי (היום העיירה ורגינה) וכיסויים בעפר שהפך אותם לטומולי (כיפות עפר) כהגנה בפני שודדי קברים ופלישות של עמים עוינים. נעמוד גם על הסיפור המרתק של הגילוי והשימור של קברים אלו, שמהווים היום את אחד מאוצרות המופת של המורשת העולמית.
                                                                                                                                
סמסטר ב' תשע"ה
(11.03.15 – 17.06.15, ימי רביעי, ב 19:00-20:30 בבית אריאלה, בת"א)
 
א.    מיתוס וארכיאולוגיה
חלוצי הארכיאולוגיה היו חוקרים שטיילו בעולם בעקבות סיפורים ומיתוסים עתיקים בהם התנ"ך או כתביו של הומרוס.
מה הקשר בין הטקסט לממצא הארכיאולוגי? באיזה אופן ניתן להשתמש בטקסטים בכדי ללמוד על העבר ולחלופין באיזה אופן ניתן להשתמש בתרבות החומרית כאמצעי להעמקת הבנתנו את הטקסט? בסדרת ההרצאות הבאה נדון במספר מקרים בהם המיתוס והארכיאולוגיה נפגשים.
 
11.3.15 - תיבת נוח: מדריך לבניית תיבה למקרה של אפוקליפסה, ותכניות לפינוי ימי בעת העתיקה.
ד"ר אסף יסעור לנדאו - ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. 

לוח בכתב יתדות שפורסם לאחרונה חושף את תכניתה המפתיעה של תיבתו של אתרחסיס-נוח הבבלי. בהרצאה נסקור תכניות שונות של תיבות, ונבדוק האם היו כלי שיט אמיתיים ששימשו להן תבנית. כמו כן ננתח מקורות היסטוריים של פינוי ימי בעת העתיקה ונראה כיצד התאפשרו מבחינה לוגיסטית.
 
18.3.15 - המינוטאור והלבירינת: מהכתבים העתיקים, לאנגליה הוויקטוריאנית ומה צופן העתיד ללבירינת.
הגב' נורית גשן - דוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה ועמיתה בבית הספר האמריקאי באתונה. 

המינוטאור, חציו אדם, חציו פר, מפלצת אוכלת בשר אדם, הוחבא במבוך, בלבירינט בקנוסוס, עד שנהרג על ידי תזאוס הגיבור. ארתור אוואנס, אנגלי וויקטוריאני, יוצא בעקבות המיתוס וחושף תרבות חדשה עם אובססיה לפרים, שמרכזה בארמונות הבנויים כמבוכים. בדרכו, היה אוואנס גם הוא, יוצר מיתוסים  הקשורים לחברה המינואית שחקר, ובה ראה חברה שוחרת שלום, ובראשה מלך כהן.
 
25.3.15 - מלחמת טרויה: מציאות ודמיון.
ד"ר אסף יסעור לנדאו - ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה
 
האם קיים גרעין היסטורי באיליאדה של הומרוס, ולאיזה תקופה הוא שייך? בחיפוש אחר ההיסטוריה שמאחורי המיתוס נצא למסע בעקבות תגליותיהם של חלוצי הארכיאולוגיה: שלימאן, בלאגן וקורפמן בטרויה, ננתח סצנות של קרב, נשחזר את מראם של כלי נשק ומגנים מהאפוס, ונקנח בהבנת המשמעות החברתית של משתאותיהם של הגיבורים.
 
1.4.15 - האיניאדה ומפעלי הבניה של אוגוסטוס
הגב' נורית גשן - דוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה ועמיתה בבית הספר האמריקאי באתונה. 

הקיסר אוגוסטוס תומך בוירגיליוס המעלה את המיתוס של איניאס על הכתב ובמקביל מקדם מפעלי בניה ברחבי העיר רומא, מה בין השניים? האיניאדה נכתבה כמיתוס מכונן לאימפריה הרומית. המיתוס קושר את ההיסטוריה של הולדת רומא במיתוס של חורבן טרויה ובסיפורה של אויבתה הגדולה-קרתגו. משפחת קיסר, ובה אוגוסטוס, מקושרת במיתוס לאלה ונוס, אימו של איניאס הגיבור. הטקסט מהווה מחד נדבך נוסף במפעלי הבניה והתעמולה האוגוסטיאנית ומנגד יש שקוראים בו גם אלמנטים חתרניים. בהרצאה זו נדון במקרה היסטורי של ייצור טקסט בשירות השלטון, ביצירת מציאות פוליטית וגם בחופש אומנותי. 
 
 
ב.     הולך בתל – חוקרים מציגים את תלי ארץ ישראל
 סדרת הרצאות בה יציגו בכירי החוקרים את מחקריהם בתלים המרכזיים והחשובים בארץ ישראל. כמו כן, יוצגו נושאי המחקר שמצויים על סדר יומה של הארכיאולוגיה בארץ: תל גזר – האם אכן התקיים בו קורבן ילדים למולך, תל עזקה – בעקבות עונות החפירה בשנים האחרונות, תל לכיש - ממצאים ממצור סנחריב האשורי, ועיר דוד - האתר הארכיאולוגי הנחפר והנחקר ביותר על פני הגלובוס.
 
29.4.15 - תל גזר: קורבן ילדים למולך בארץ הקודש
ד"ר אלון שביט –  מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה וסוקר מפת גזר

חפירות תל גזר החלו בשנת 1902 על ידי רוברט ארמסטרונג מקאליסטר, מבכירי הארכיאולוגים הבריטים בעולם. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת שימש התל כמעבדת השטח של בתי הספר לארכיאולוגיה בארה"ב תחת שרביטו של פרופ' דיוור. תזות רבות, מוזרות וייחודיות צמחו מבין ממצאיו של התל: בהרצאה נתאר יישוב של "טרוגלואידים". נתאר קורבן ילדים למולך לצד אתר מצבות אבן יחיד במינו במזרח הקדום. נציג את מפעל המים שזכה לתאריכים הרבים והמגוונים ביותר בתולדות המחקר. נספר על אחת מחומות הביצור היחידות בארץ-ישראל שתוארכו לתקופה הכנענית המאוחרת וכמובן נספר כיצד הצליח פרופ' יגאל ידין לחשוף את מפעלות המלך שלמה בתל גזר. בהרצאה נבדוק עד כמה כל התזות הללו עומדות במבחן המחקר.
 
 
6.5.15 - "כי לא נראה את עזקה"– תגליות ותובנות חדשות אחרי שלוש שנות חפירה בתל עזקה
פרופ' עודד ליפשיץ - ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל משלחת החפירות לעזקה

 תל עזקה מוכר מהתיאור המקראי ומכתובות עתיקות כמבצר גבול של ממלכת יהודה. סנחריב מלך אשור מתאר את כיבוש העיר וחורבנה, ובאוסטרקון שהתגלו בשער העיר לכיש, תחת שכבת החורבן הבבלית משנת 587/6 מספרים מגיני העיר “כי לא נראה את עזקה”. התל נחפר לפרק זמן קצר בין השנים 1899-1898 על ידי משלחת מטעם ה PEF בראשותם של בליס ומקאליסטר. בחפירות נרחבות מטעם אוניברסיטאות תל אביב והיידלברג, שהחלו בתל העתיק בשנת 2012 אחרי עבודת הכנה וסקר נרחב שנערך באתר, התגלתה עיר מבוצרת מתקופת הברונזה התיכונה שהמשיכה להתקיים ואף התרחבה בתקופת הברונזה המאוחרת. פרט לעיר של תקופת המקרא נחשף גם יישוב רחב מימדים מהתקופה הפרסית ומראשית התקופה ההלניסטית שעליו הוקמה מצודה חשמונאית. שרידים התגלו גם מהתקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. בהרצאה אתאר את מטרות החפירה באתר ועקרונותיה, אספר על תולדות החפירה, ואסכם מה הן התובנות החדשות על תולדות המקום.
 
 
13.5.15 - כיבוש לכיש על ידי סנחריב
פרופ' דוד אוסישקין – המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב

עיר המבצר לכיש היית העיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה אחרי ירושלים. כאשר פלש סנחריב מלך אשור ליהודה בשנת 701 לפנה"ס, הוא כבש את לכיש והרס אותה עד היסוד. כיבוש לכיש הוא מקרה נדיר בו ניתן לשלב מקורות שונים המצטרפים לתמונה מיוחדת במינה של מצור על עיר וכיבושה בתקופת המקרא. בהרצאה ישולב דיון במקורות המקרא, באנאלים האשוריים, בשרידי העיר שתקף צבא אשור, בשרידי המצור כפי שנחשפו בחפירות, ובתבליטים האשוריים המתארים את כיבוש לכיש.
 
20.5.15 - "הרומן שלי עם עיר דוד"
פרופ' רוני רייך - מכון זינמן לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה וראש משלחת החפירות בעיר דוד 1995-2010

עיר דוד הוא האתר שחפרו בו יותר משלחות מכל אתר עתיק בישראל. מאז 1867 שבו התקיימה החפירה הראשונה ועד לעת הזאת עבדו בה כחמש עשרה משלחות שונות. כדי לספר את סיפורה של עיר דוד יש צורך בסמסטר שלם של הרצאות. אפילו לתאר רק את כל התגליות של המשלחת שלי הוא עניין ארוך ומורכב. אני מתכוון לשים את הדגש על סוגיות שונות שכתבתי עליהם זמן רב לפני שבאתי לחפור במקום, ואחר כך חזרתי וחפרתי אותן כשאני מאשש השערות קודמות.
 
 
ג.      אסונות גדולים בעת העתיקה:
בעשורים האחרונים אנו עדים לאסונות טבע בקנה מידה גדול דוגמת הצונאמי בתאילנד, הוריקן קתרינה, התפרצות הר הגעש באיסלנד ורעידות האדמה בהאיטי וביפן. אירועים אלו השפיעו באופנים שונים על חיי התושבים באזורי הפגיעה, על הפוליטיקה המקומית, ולעיתים אף על הפוליטיקה והכלכלה העולמית. הממצא הארכיאולוגי מזמן בידינו עדויות לאירועים דומים מהעת העתיקה. בסדרה זו נדון במספר מקרי מבחן ארכיאולוגים, שרידי אסונות עבר, המגלים את ממדי האסון וכן את השלכותיו החברתיות-כלכליות והפוליטיות.
 
27.5.15 - התפרצות הר הגעש בסנטוריני
הגב' נורית גשן - דוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה ועמיתה בבית הספר האמריקאי באתונה. 

בשיאה של התרבות המינואית והשפעתה על האיים הקיקלדים מתפרץ הר הגעש בסנטוריני וקובר באפר את כלל האי, ובכללו את העיירה אקרוטירי, שכונתה פומפיי של תקופת הברונזה בשל ההשתמרות המופלאה של הבניינים וציורי הקיר בה. השפעות האירוע ניכרו בכרתים, ברודוס, ואפילו עד מצרים.
 
3.6.15 - האסון הכלכלי של תקופת הברונזה: הספינה מאולובורון
ד"ר אסף יסעור לנדאו - ראש החוג לציווילזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

שולי ספוגים טורקיים גילו את מטען הספינה הטרופה העשיר ביותר בעולם העתיק, וחפירות תת ימיות באתר גילו טונות של מטילי נחושת, בדיל, קנקנים ובהם שרף, מטילי זכוכית כחולה, כלי נשק, וחפצי זהב. האובדן הכלכלי היה עצום- שווה ערך לשכר עבודה שנתי של 1000 איש! למי הייתה מיועדת הספינה, מה היה נתיבה, והאם ניתן לראות סימנים של קריסה כלכלית של ערים באזור האגאי בעקבות האסון? 
 
10.6.15 - התמוטטות התרבויות בסוף תקופת הברונזה ו"גויי הים"
ד"ר אסף יסעור לנדאו - ראש החוג לציווילזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. 

בין שנת 1200 ל-1175 נופלות כמעט כל התרבויות במזרח הים התיכון- ממלכת החיתים, הארמונות המיקניים ביוון, העיר טרויה, אוגרית וערי החוף הסורי, וכמעט כל ערי כנען. מחקרים חדשים רומזים על הגורמים לחורבן; בצורת, חוסר יציבות פוליטית, משבר בסחר, רעידות אדמה-אולם יש גורם אחד מכריע? וכיצד קשורים "גויי הים" ובהם הפלשתים לסיפור? האם היו אלו כובשים שגרמו לחורבנות או אופורטוניסטים שנהנו מקריסת התרבויות ביוון, סוריה, וכנען?  
 
17.6.15 - חורבן פומפיי
ד"ר נטלי מסיקה - חפרה בפומפיי בין השנים 1996- 1999 מטעם המשלחת האנגלו-אמריקאית.

ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה התפרץ הר הגעש וזוב, וכיסה את פומפיי, עיר קייט במפרץ נאפולי. ההתפרצות הקפיאה בזמן עיר רומית בת כ-11,000 תושבים. במסענו בעקבות האסון נשחזר את הימים לפני ההתפרצות ואת ההתפרצות הקטלנית עצמה. לאחר מכן נצא לסיור בין בתי העיר, מוקדי הבילוי ומבני הציבור.

לעלויות ותנאי הרשמה לחץ כאן
  חזרה לעמוד הקודם >>>
   
מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) רחוב אופנהיימר 5, רחובות 7670105
טל: 03-6423432 פקס: 08-9101704
צור קשר במייל
לייבסיטי - בניית אתרים